חומש במדבר  |  תפילות כלליות  |  תורות משנת התשס"ט  |  "אחטא ואשוב"  |  תורות לפי סדר הפרשיות  |  "אנכי עפר ואפר"  |  חומש ויקרא  |  חומש שמות  |  חומש בראשית  |  תפילה שלא יהיה יהודי בודד בעולם  |  תורות משנת התש"ע  |  צדיק  |  שלום  |  שיחת חברים  |  השמח בחלקו  |  גאולה  |  נגינה  |  אמונה  |  מידות  |  מועדים וזמנים  |  סיפורים ושבחי צדיקים  |  תפילה לכותל המערבי  |  תפילה לירושלים ת"ו  |  תורה מפי הצדיק  |  בעולם אין אדם שאין לו בעיה או חסרון כלשהו בחיים,  |  תורה  |  תורות משנת התשע"א  |  תפילה  |  התחזקות  |  אודיו  |  תפילות לנשים  |  תפילות לגברים  |  ~רוצה לבוא לשיעור ולראות את בעל ה"תפילה לשלמה"~  |  
דף הבית >> תורה >> תורות לפי סדר אמירתם >> תורות משנת התש"ע >> "תהיה גיבור"
 

"תהיה גיבור"


התורה נאמרה מפי קודשו של הצדיק בשיעור השבועי ביום ראשון פרשת עקב תש"ע
 

 

תפלה: רבונו של עולם אב הרחמים זכני ללמוד את התורה לשמה בקדושה וטהרה וזכני על ידי לימודי זה להתקרב אליך יתברך ולעשות לך יתברך נחת רוח כל ימי חיי אמן נצח סלה ועד.


אדם שמתקרב לה' יתברך יש לו נסיונות והוא נופל בדעתו למקומות מאד נמוכים עד שהלב שלו כבר כביכול לא רוצה בכלל לשמוע וכן על זה הסדר, כאשר אדם מתקרב אל הקדושה ורוצה לזכות לעבודת ה' באמת כביכול מרחיקים אותו וקשה לו להתפלל ולצעוק אליו יתברך מעומק הלב בחינת הגיעו מים עד נפש.

 

בעולם אין אדם שאין לו בעיה או חסרון כלשהו בחיים, כי אם הכל היה מושלם אז הוא כבר היה רוקד כל היום בכותל, בבית המקדש ואומר הלל הללויה כל היום מהבוקר עד הערב. ועל כל אחד עובר מה שעובר עד שהוא לא יודע איך להוושע, ולכן צריך לדעת מאיפה השורש של כל הבעיות.

 

והתשובה היא, שכל הקשים שיש לאדם כל מה שיש לאדם לא טוב בחיים, כל מה שנחרב בחיים בשורש זה חורבן בית המקדש, וכל התיקונים שיש בעולם זה בינינו של בית המקדש שזה התגלות של משיח שיתגלה בתפארתו בזמן הגאולה השלימה, ולכן כל דבר שגורם לאדם צער ושברון לב מה שצריך לעשות זה לקשר את זה לגלות השכינה כי זה השורש של כל דבר קטן שלא הולך לך בחיים, אתה לא איזו מציאות נפרדת ח"ו, תדע שזה הכל חורבן בית המקדש, זה הכל התגלות בפועל של צער השכינה. ועצם הידיעה הזו, עי"ז נעשה ייחוד קדושה וברכה קודם כל במחשבה ואחר כך בדיבור שזה בשורת הגאולה ע"י אליהו הנביא זכור לטוב והתגלותה למעשה בפועל ע"י מלך המשיח

שמו של מלך המשיח היה עוד קודם הבריאה ואליהו הנביא שזה דיבור של מעשה הבריאה צריך לקשר אותו אל הסוף אל התגלות המעשה שהיה נסתר קודם הבריאה במחשבה תחילה, והתגלות הגאולה זה למעשה התגלות היחוד השלם בעולם. וזה כמו שיש חבל ארוך עם שני קצוות ולוקחים את ההתחלה והסוף ועושים ביניהם ייחוד, שזה בחינת ירושלים הבנויה. ובאמת איך מקרבים אותם זה לזה את שני הקצוות הרחוקים שנמצאים בעולמות שונים זה מזה אחד נמצא בעוה"ז והשני בעוה"ב. זה עושים ע"י התפילות ע"י הרוח ממללא, כי ע"י התפילה נעשה קשר בין הבריאה שהיא בצמצום של זמן מקום וצורה למשיח שהוא בלי זמן מקום וצורה, בחינת מה שנאמר שה' הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, כי ע"י הדבור שיוצא מעומק הלב ששם מקום הנשמה ע"י הצעקה בחינת צעק לבם, לא משנה איפה שאתה נמצא בעולם, לא משנה איפה המוחין שלך, תצעק אליו יתברך, ע"י זה אתה מעורר בעולם שמועה טובה דיבור טוב, בחינת אליהו הנביא זכור לטוב שמבשר בעולם את בשורת הגאולה, את בואו של משיח, את התגלות מלכות ה' בעולם בפועל כי כל דיבור טוב שיש בעולם זה בחינת גילוי אליהו הנביא שזה בשורת ההתגלות של משיח בעולם, כי זה שאנחנו משיחים משמו של משיח בעולם זה יביא בסוף להתגלות למעשה בפועל של מה שהיה במחשבה עוד קודם הבריאה של העולם. בלי כלים, של זמן מקום וצורה, כמו שנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה", שזה הגילוי של קודשא בריך הוא הגילוי של מחשבתו יתברך המחשבה שרצה לברוא את העולם, ושם נכללים אב ובנו כחדא[1].

 

נסביר שוב פעם, אליהו הנביא זה דיבור זה אותיות, זה צמצום ראשון של המחשבה, שקדמה לבריאה, ולכן הדיבור טוב זה מה שמבשר לנו את הגאולה מבשר את המעשה בפועל ואומר לנו שבקרוב יבוא משיח ויושלם המעשה, ובעת התגלות משיח הוא יעשה בפועל את מה שאליהו הנביא התחיל לעורר ולבשר בעולם ע"י הדיבור הטוב וכבר שומעים את הדבור של אליהו הנביא הרבה זמן והדבור הטוב הזה של הגאולה הוא בעצם השורש של כל הבשורות הטובות בעולם ומשיח שיתגלה בקרוב, זאת תהיה מלכות ה' למעשה בפועל, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

 

וההתגלות הזאת מתחילה מאברהם אבינו כמו שנאמר "בהבראם" אותיות אברהם, הוא תיקן תפילת שחרית תיקן את הימים בפועל והביאם אל המקום שהוא מעבר לזמן מקום וצורה, אל השורש שבמחשבה תחילה השורש שממנו משתלשל ומתגלה בעולם הדבור והמעשה של הבריאה כמו שנאמר "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל" בהתחלה כל מה שאברהם אבינו ראה זה את המקום, את השכינה, אבל זה היה רק מרחוק כמו שנאמר "וירא את המקום מרחוק", והוא השכים בבוקר והלך לשם אל ארץ המוריה, אל המקום, שזה עולה ירושלים בגמטריא. ולמה מרחוק מפרשים חז"ל שהשטן היה מרחיק כל הזמן את המקום מרחיק את התגלות המקדש.

לכן אברהם תיקן תפילת שחרית שיש בה שלושה דברים: אחד, מניחים תפילין שזה תיקון המעשה, התגלות של "פארך חבוש עליך" התגלות המלכות בפועל[2], המחשבה היא נסתרת והיא מתגלה ע"י התפילה שמתפללים לה' יתברך שזו עבודת הכהן גדול בבית המקדש, שנעשה ביטול של זמן מקום וצורה, תיקון הדבור של תפילה זה הציצית שמתעטפים בה בזמן התפילה כי הדיבור מקשר בין שני העולמות ועוטף את גופו של אדם מראשו עד למטה, והמדרש אומר שמכל דיבור של תורה ותפילה שאדם מדבר בעולם הזה נעשה לו מזה ציצת נאה בעולם הבא, ובעת שאדם מתעטף בציצית ומניח תפילין ומתפלל לה' מיד הוא קושר את עצמו בחבלי אהבה ויראה אל הקב"ה ורואה אותו מרחוק כבחינת אברהם שרואה  את השורש העליון וע"י זה רואים מה שנמצא בלב, בירושלים ששם קודשא בריך הוא, המקום שא"א לראות אותו עם לבושים וצמצומים של העולם, וזה מה שתיקן לנו אברהם הוא תיקן לנו את כל הימים את כל המקומות והצורות והמשיך אותם אל הר המוריה, אל ה' שהוא מקומו של עולם ועי"ז נעשה ביטול מוחלט באור ה' יתברך שנמצא בהתחלה, בשורש במחשבה שהיא תחילה שהיתה עוד לפני בריאת העולם, ומשם משתלשל הדיבור והמעשה לעולם בפועל, ועל ידי זה זוכים להתגלות של מה שלא נתגלה עדיין, ההתגלות של המקום ההתגלות של בית המקדש העתידי, וכל העולם זה בחינת  עקידת יצחק שמביאה ללידתה של רבקה שהיא השכינה הקדושה, כמו שנאמר שע"י הרהורי דברים שהיו שם בעקידה נולדה רבקה בת זוגו, ונעשה קירוב הגאולה נעשה ייחוד ברכה וקדושה ויצחק זוכה להביאה אל ביתו כמו שנאמר "ויביאה יצחק האהלה"[3].

 

וזו ג"כ הבחינה של התגלות משיח שתיהיה לעת"ל שיהיה התגלות של שמו של משיח שהיה במחשבה עם בחינת הדבור שזה גילוי אליהו הנביא זכור לטוב והתגלות של מלכות ה' יתברך בעולם בפועל שזה התגלות מקום התפילה,[4] התפילת שחרית של אברהם שהיה זקן בא בימים, שקרב את כל הימים והביא אותם איתו למעלה אל הר המוריה, ונעשה עי"ז ייחוד ברכה וקדושה, היינו, וה' ברך את אברהם בכל.

 

והנה בר"ה פוסעים כולם אל הצדיק הגדול במעלה, שהוא ראש בני ישראל בחינת אברהם שהיה הראש למאמינים ולכן הכל מתחיל ממנו שהוא הראש לכל הצדיקים שבכל הדורות שהם ראשי בנ"י וכשאנחנו נמצאים אצלו באוהל, במחשבה שלו, ע"י זה הוא מכריע את העולם לכף זכות, כי המחשבה שלו היא במקום שלפני הזמן מקום וצורה לפני שיש בריאת העולמות וזה הענין שנוסעים לצדיק בר"ה כי הוא מעלה את כל הזמנים והמקומות והצורות שיש בעולם אליו יתברך, אל הר המוריה הר הלבנון המקום שהוא קודם לבריאת העולם, ששם המחשבה שקודמת לדבור והמעשה, קודמת להשתלשלות העולמות, לכל מה שאדם עובר בעולם וכאשר אדם מדבק את מחשבתו בצדיק שנקרא טוב שהוא בחינת האור הגנוז, ע"י זה הוא מושך ומאיר מן הטוב הזה גם לעולמות לדיבור ועשיה של כל השנה שיהיה לו ולכולם טוב, אמן.

 

ולכן צריך לדבק עצמו באור של הצדיק כי כל אדם שבעולם יש לו במוח תערובת של הרבה לא טוב וזה יוצא בדבור ובמעשה שלו והוא חי עם מה שיש לו במחשבה ונעשה לו יסורים וסבל בעולם, אבל לצדיקים יש להם מחשבה טהורה שהיא קדמה לבריאת העולם שהיא רק טוב וכולה ניסים ונפלאות, וכל מי שנכלל עמהם נכלל באור הזרוע לצדיק שלהם בזרע קודש שלהם זוכה להרבה ניסים ונפלאות ואין לו שום דאגות בעולם בגלל שהוא זוכה לשורש הטוב שיש במחשבה שמשם משתלשל לו אריכות ימים ושנים לדיבור והמעשה של כל חייו שזו התגלות מלכות ה' בעולם בפועל.

 

ועל זה האדם צריך להתאמץ כל ימי חייו, לחשוב רק טוב ואפילו שאתה חושב טוב תתאמץ תחשוב עוד יותר טוב, ועל ידי זה תכריע את עצמך ואת כל העולם לכף זכות, וצריך להתחיל קודם כל במחשבה, אל תתבהל מכל דבר קטן, תהיה גבור חיל על המחשבה שלך כי אם לא אח"כ זה נעשה דיבור וזה מתגלה בפועל במציאות של קטנות מוחין של עצבות ונסיונות קשים בחיים, תהיו תמיד מיושבים בדעתכם להיות גיבור, לשמור על המוחין לשמור את המחשבה שיהיה רק טוב ואז אפשר לעשות דין אמת בתורה הקדושה, ולשקול כל דבר ודבר בדעת אמת ולזכות לרוח הקודש וכך עולים וזוכים לעוד מצוה ועוד יום ומעלים אותו אל הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל אל אברהם זקן בא בימים, שאוסף את כל הימים להר המוריה לירושלים לבית  ה', וע"י זה ה' ברך את אברהם בכל, וצריך להבין שאפילו אם אדם נופל ומתרחק מה', תשמור על שיקול הדעת שלך בלי שום בלבול ופניות של שקר, תהיה גיבור חיל שאינו מפחד מעבירות שבידו ואינו חוזר מעורכי המלחמה בגללם, כי יודע שה' איתו תמיד.

 

ולמה עדיין משיח לא בא! כי כל המחשבות של העולם הן בחינת חורבן בית המקדש, שמתחיל בחורבן המוחין של בנ"א שזה מסלק את השכינה מהמוחין והם נסתמין מלראות באור ה', ולא יוצא אור של קדושה מהתפילין מהמוחין, וזה מה שהיה כאשר שנחרב בית המקדש, הכל התחיל שהמוחין שנעשו פגומין ולא ראו את אור ה' את בית ה', את בית התפילה של ה' לכל העמים, ולכן כל המחשבות של כולם הן מחשבות לא טובות ועובר על כולם כ"כ הרבה יסורים ושברון לב, זה הכל מתחיל מפגם המוח ולא כמו שאנשים חושבים שזה בגלל סיבות חיצוניות כמו עין הרע או הקפדה של מישהו עליהם, אין דבר כזה, עין הרע, או כישופים, תאמין שכל הצרות משתלשלות בגלל שיש מוחין פגומים ואין יישוב הדעת וזה מסלק את רוח הקודש, ואין את אור ה' אשר בוקע את החושך שיש מסביב למח, מסביב לירושלים שהיא בחינת המקום שהוא כולו רק טוב בלי לבושים של זמן וצורה כי כל מה שה' נתן לאדם מוח זה רק כדי להתבונן ולראות בגדלות ה' האינסופי שאדם ירגיש עמוק עמוק בלב שלו את רחמיו האינסופיים של ה' יתברך על כל מעשיו ולהתענג מזיו השכינה עד אינסוף. וכל מה שאדם קיבל מח בעולם קיבל רוח ממללא בעולם זה רק כדי שכל היום הוא יהלל את הקב"ה ויהיה עטור עם ציצית ותפילין של ה'[5] שנועדו להתבונן על המציאות שיש רק ה' בעולם.

תבינו שמי שמתבונן על העולם עם מח פגום, ע"י זה הוא פוגם בדיבור ובעשיה שיש בהעולם והוא כביכול נמצא במקומות המטונפים כי הוא חושב מזימות רשע, והוא מקטרג על עצמו וחושב כמה שהוא לא שווה, כמה אין לו תקוה, אין לו תקנה, רבינו אומר שצריך לקרוא ליצה"ר כח המדמה,  כי ממנו כל הדמיון והשקר שיש בעולם, הכל זה מן המוחין הבהמיים, וזה סתם מדמה, אין דבר כזה פירוד מאתו יתברך, זה דמיון זה אפילו לא נמצא בשכל האמיתי, תהיה גיבור שלא מפחד משום דבר, אפילו מעברות שבידו, ולכן הוא אינו חוזר מן המלחמה כי הוא יודע שה' מאיר תמיד, ואין מציאות של חושך בעולם, כלל וכלל לא, וזהו הנצחון האחרון (וכמו שאמר רבינו ניצחתי ואנצח) לטהר את המוחים של כולם מכל שמץ מחשבה רעה.

 

אתם יודעים מאיפה רואים ולומדים את זה, לומדים את זה משמשון בן מנוח, כי כל אדם שמתרחק מה' מרגיש שהוא כבר לא שווה כלום, שה' לא אוהב אותו, וע"י זה נסתר מדעתו האמונה הפשוטה[6]. והוא כאילו לא יודע לא זוכר שה' יכול לעשות לו ניסי ניסים פי אין סוף יותר דייקא עתה כשהוא בשפל המדרגה, כי דייקא בעת שהאדם מתרחק מה', ה' יכול לעשות לו כפלי כפליים פי אינסוף ניסים וזה לומדים משמשון שזו היתה גבורתו האמיתית, גבורת שמשון בן מנוח זכותו תגן עלינו כי גבורתו הראשונה היתה בנגלה לעיני כל אבל גבורתו האחרונה שהיתה אחרי שהוא נפל ביד הפלישתים היתה גדולה יותר ועמדה עשרים שנה נוספות, כי בעת שהוא נפל ביד הפלישתים הטמאים שאסרו אותו וגילו את סודו, את כוחו, הוא יכול היה ליפול ברוחו ולחשוב, די, אין לי כבר כח, התרחקתי מה', נפלתי, אבל הוא לא התייאש מן הירידה שהיתה לו במוחין, שזה נרמז בגזיזת השיער[7] שגזזו לו הפלישתים את השערות הוא לא נשבר מזה, הוא היה גבור אמיתי, ולכן הוא לא אמר לעצמו אני לא שווה כלום, אני לבד בעולם, אין מי שיגן עלי מפני הפלישתים האכזריים הטמאים, שמתנכלים לי בלי סוף, הוא התחזק בחושך והראה לנו שדייקא בחושך יש את רחמיו האינסופיים, הגדולים ביותר של ה' יתברך, וזה נרמז בכך שהוא היה השופט השלוש עשרה במספר, כנגד י"ג מידות של רחמים של הקב"ה שהן מתגלות ומתעוררות בעולם דייקא אחרי חטא העגל אחרי שאדם נמצא בשיא השפלות.

 

ולכן לא סתם שמשון נרמז באשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים[8]. (תהלים א) כי תמיד בכל מצב הוא לא הלך בעצת רשעים והיתה לו רק עצה טובה וזה הכוונה לא הלך היינו שהוא לא שמע לעצת הרשעים, לעצת הנחש שמנסה להכשיל את האדם שנמצא בחושך ואינו יכול לברוח ברגליו מהסכנה דייקא אז עצת הרשעים מנסה לפגוע בעקבו, ואומר, פעם היית נזיר ה' שרגליו כעמודי שש מיוסדים על אדני פז וכל הגשמיות היתה כמו נשל של נחש בפני רוח ה' שפעמה בך, ועכשיו זהו, נגמר, נתגלה סודך אתה כבר לא שווה כלום, בלי עינים מאירות כשמש וירח, פספסת את ההזדמנות שנתנו לך משמים לגאול את ישראל ואין לך שום תקנה, שום תקוה, כל זה זו רק עצת רשעים נפסדת שאין בה שום אמת, אבל שמשון היה גיבור, הוא התחזק הוא לא הלך בעצת רשעים ואפילו שהם כפתו ועינו אותו, בייסורים קשים, וא"א  להסביר את גודל הייסורים ששמשון עבר ובפרט פגם המוחין שנעשה לו שנחשך מכל אור ה' כביכול, אבל הוא התחזק והתבונן עמוק, הוא לא ייאש את המוחין שלו[9] ואפילו שהם היו כ"כ חשוכים בשפל המדרגה בין פלשתים ערלים טמאים ביותר הוא זכר את ה' שזה בחינת השערות שגדלו לו מחדש, שזה המוחין המאירין דייקא בשיא החושך אין סוף פתחים של ישועת ה' שזו ההתגלות של היד הגדולה, החזקה והרמה של ה', כי המחשבה מביאה את הבשורה הטובה של אליהו הנביא זכור לטוב, ומביאה בפועל התגלות של יד ה' בעולם שזה בחינת משיח, התגלות מלכותו יתברך בעולם בפועל.

 

"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו"[10]. שמשון לקח מאברהם את הכח של תפלת שחרית והמשיך אותו בעולם, זה כח להתגבר כנגד כל החושך והלילה שהיה סביבו, והוא נתעלה ופגע במקום, ומשם הוא ביטל את הסטרא וכולם פחדו ממנו גם אחר מותו, והכל היה מפני שהוא לא התייאש מלראות את אור ה' בשיא החושך ולכן הוא זכה לבוקר של אברהם, לתפילת שחרית, להתגלות של הארת הרחמים הגמורים, של הקב"ה להתגלות הדעת שמעל הצמצום של זמן מקום וצורה שבעולם שזה מה שתיקן והאריך לנו אברהם אבינו בעולם, הוא ראה מרחוק את האור שבוקע ומבטל את כל החושך, את כל המשטינים שיש במחשבה, בזמנים הקשים של שינה של לילה ואפילו אם אינך יכול ללמוד, לא יכול להתפלל, לא יכול לעשות שום דבר שבקדושה אבל יש דבר אחד שאתה תמיד יכול לעשותו, וזה לא לשמוע לעצת רשעים, לא לתת למחשבה הזאת, מהלכים בן העומדים לפני ה' לא לתת לכח המדמה להטעות אותך מלראות תמיד מרחוק את  הענן הקדוש הקשור על ההר, אל תהיה חמור, תלחם עם הלחי של החמור חמורותים ותהרוג את הפלישתים שיש לך במחשבה תושיב אותם רחוק מההר ועי"ז תקדש את המחשבה, ותשמור עליה, תחשוב רק טוב, ועל ידי זה אתה ממשיך על עצמך ועל כל העולם כולו את בחינת אליהו הנביא זכור לטוב, שזה בחינת מבשר הטוב שנמשך ויורד מהמחשבה לעולם בכל מיני צירופים טובים שמתגלים במעשה, שזו התגלות של משיח התגלות גבורת שמשון שזורחת בחושך, ה' אור לי, שזה התגלות של כל הרחמים הגדולים ביותר של ה' יתברך, בחינת ובני ישראל יוצאים ביד רמה והכל עולה אל קודשא בריך הוא שממשיך לעולם את הישועה, וכל הניסים והנפלאות עד אינסוף ותכלית.

 

זה מה שאברהם אבינו השריש בעולם, הוא ראה את הענן קשור מעל ההר, הוא ראה את האור של תפילת שחרית אור שבוקע ומגרש את כל החושך שיש בעולם, והוא המשיך את זה לכל יהודי ויהודי שעטור בתפילין ובטלית ומשכים בבוקר לקבל את אור האמונה את הבוקר שמזריח את חייו וממלא אותם פתאום באור האמונה והופך את כל מה שעובר עליו שיהיה רק טוב, ומעלה את כל הימים שיהיו מלאים כל טוב עד בלי די ברכת ה', בחינת וה' ברך את אברהם בכל, והוא מתחיל לראות ניסים וחסדים אינסופיים וישועת ה' כהרף עין,

תדעו שאם אדם לא היה חושב רע אפילו שהוא בשיא הלילה, הוא היה האדם הכי מושלם ומואר שבעולם וזה בעצם התגלות של משיח, ששמו היה קודם לבריאת העולם, קודם לחטא האדם הראשון, שלא היו חיים של זמן ומקום והיה רק אור ה', אור האמונה, ולכן שמו של משיח קודם לבריאת העולם, ועל ידי שנזכור את הבחינה הזו של אברהם אבינו ראש לכל המאמינים ושמשון נזיר ה' מן הבטן ע"י זה נזכה לאור הגאולה שיזרח  כמו שמש על המוחין שלנו ונהיה ג"כ זכים ונקיים כמותם בלי שום רע, וזה יתפשט ויומשך גם על הדבור והמעשה שלנו. ועי"ז תבוא הישועה כהרף עין לכל העולם, כמו שנאמר וה' ברך את אברהם בכל, כי הוא זכה להיות זקן בא בימים כנ"ל.

 

תראו, שמשון הגיבור הוא סבל את כל הצירופים הכי רעים שיש בעולם הוא הרגיש בלב חושך מצרים הוא הרגיש שה' עזב אותו הוא הרגיש שהשכינה כבר לא איתו כל הכוחות עוזבים אותו, הפלשתים גילחו את שערות ראשו ניקרו את עיניו עולמו חשך בעדו מלראות טוב ומה יכול להיות לאדם יותר השפלה מזה הוא שאל את עצמו מה עובר עלי הוא כבר לא יודע מה לדבר עם עצמו לא הבין מה אתו אפילו היהודים הסגירו אותו אף אחד לא איתו הוא בבחינת תשעה באב, אבל שמשון הראה לכולם מה זה גיבור אמיתי מה זה גבורת שמשון, והוא נולד מחדש בשיא החושך עם אור ה' הגדול ביותר, בחינת אורו של משיח שאפילו בחושך ה' אור לי, וה' הפך לשמשון את כל הצירופים הרעים לטובים ובזה הוא שבר את כל הסטרא אחרא והביא שוב גאולה לעולם וזה מה שהוא לימד אותנו והנחיל לנו לדורות "זכרני נא וחזקני נא אך הפעם" לישועתך קיויתי ה'! כי הוא לא חשב על עצמו, הוא אמר "תמות נפשי עם פלישתים" כי הוא חשב רק על "לישועתך קיויתי ה'" שזה הבוקר של אברהם, שאפילו בחושך הכי גדול ה' אור לי.

 

ולכן שמשון קשור לבחינת משיח, ואני אומר שכולם מוזמנים לנסוע לציונו הקדוש של שמשון בן מנוח שנמצא סמוך לבית שמש הוא לא קבור באוקראינה ולא באנטרקטיקה הוא קבור פה קרוב אפשר לקבל חיזוק לישועתך קיויתי ה' זכותו תגן עלינו ותאיר לנו את האור הכי גדול מתוך החושך זה מה שמלמד אותנו שמשון בן מנוח אבל הוא גם באוקראינה הוא קבור באומן שמשון נמצא איתנו באומן בראש השנה, כי זו הבחינה של כל הצדיקים הגדולים במעלה שזכו לבחינת הבוקר של אברהם אבינו הבוקר אור של שמשון בן מנוח. הציון שלו בבית שמש זה מקום עצום, העולם בכלל לא יודעים מה זה קבר שמשון בן מנוח אם היו העולם יודעים מה זה האור של שמשון אז כולם היו רוצים להיות כל הזמן רק על ידו קרוב אליו, זו הגדלות של נזיר מבטן שהיה במקומות הטמאים והאפלים ביותר ונשאר נזיר לה', ומשם הוא מאיר כשמש את כל הבריאה. והפך את כל הצירופים בעולם לטוב גמור להתגלות של רחמים גדולים ואין לנו בכלל תפיסה מה זה שמשון מה זה ההתגלות של כל הרחמים הגמורים על כל הבריאה זו הנשמה של הצדיק שהיא מאירה אמונה בכל המוחין החשוכים ביותר שישנם בעולם. "לישועתך קויתי ה'"!.

 

יהי רצון שהקב"ה יזכה אותנו ואת כל העולם להתקרב לנשמת שמשון בן מנוח וצללפונית, להתקרב לנשמות כל הצדיקים, שנזכה למוחין קדושים שיאירו בנו מחדש את כל הצירופים הטובים שמשתלשלים מן הבוקר של אברהם מהעינים שלו[11], שכל החיים שלנו יאירו באור אינסוף הזה, שנזכה שיהיה לנו ישועות ניסים ונפלאות וחיים טובים ואריכות ימים ושנות חיים בבריאות עם כל השפעים, יהי רצון שעל ידי הדיבורים שאמרנו הקב"ה יאיר לנו בדעת, בלב, ובאיברים, את האור הטוב של תפילת שחרית של אברהם אבינו ונהיה עם תפילין וציצית מהודרים ונזכה לגן עדן למקום[12]. אשר דיבר ה' אל אברהם.

 

כל השמחה שיש בעולם משתלשלת מתפילת שחרית שתיקן אברהם עם ציצית ותפילין זה שמחה עצומה שאין לנו מושג מה זה הייחוד הזה. כמו שנאמר "ושמחת עולם על ראשם" שזה הכתרים של נעשה ונשמע מן המדבר שזכו ישראל לראות באור ה' באור האמונה כמו שאדם רואה את השמש מאירה בבוקר (והירח בלילה) זו היתה תפילת שחרית (שכוללת את מנחה וערבית) שהיתה להם במדבר שהאור של ה' זרח על כולם כמו כתרים של נעשה ונשמע, כמו שמש ביום וירח בלילה וזה נכנס עמוק ללב כמו אור שבעת הימים והאיר באור יקרות לכולם את אמונת אברהם ושמשון, וכולם היו בבחינת נזירות שמשון וכולם היו גיבורי כוח עושי דברו גיבורי ה' גיבורי חיל מזהירים ככוכבים בשמים ולא פחדו משום אויב כי הרגישו רק לישועתך קיויתי ה'. ובאמת איך אדם יכול להתפלל בחושך בלי אמונה, ורמז לזה רואים שצריך שבית ה' יהיו בו חלונות כדי שהאור של השמש יכנס. וזה כדי לרמז שצריך את אור האמונה שיאיר לנו לתוך הלבבות של כולם. תהיה גיבור, נזיר ה', תזריח במוחין שלך חיים טובים תאיר את ברכת ה'. ואפילו אדם שירד למקומות הכי נמוכים ואין בן אדם שירד יותר נמוך משמשון ולמרות זאת משם אפילו שהיה לבד בלי עינים הוא התחזק והאיר כמו שמש את אור ה' יתברך בעולם. הוא זכה לבוקר של אברהם אבינו ולכן הוא נקרא שמשון שזה בחינת הבוקר של אברהם אבינו, האור של "וה' ברך את אברהם בכל" שזה השחרית שלוקחים את כל השחרות שבעולם ומזה עושים שחורה אני ונאוה ממשיכים שיר השירים בעולם את כל התפילות והשמחות, גם תפילות מנחה וערבית שעטופים עם טלית ותפילין שזה שלושת הבחינות שראה אברהם מרחוק ותיקן אותם בתפילת שחרית, שהם מחשבה דיבור ומעשה היינו "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" (בראשית כ"ב).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יהי רצון שבזכות כל הדברים האלה הקדוש ברוך הוא יביא לנו גאולה וישתעשע בנו וישמח בנו עם נגינת הלויים בירושלים הבנויה, לכן תבינו טוב שע"י שאנחנו מנגנים פה, אנחנו מזכירים את הנגינה הנפלאה שהיתה בבית ה' וזוכים לקצת טעם וריח של הברכה שהיתה בבית המקדש. ובאמת כל היהדות זה נגינה, זה ניגון של אמונה שכולל את כל הניגונים כולם, ואת כל החכמות כולם[13].

תדעו, שכל הנגינה שיש אצל הגויים (מה שזה לא יללה) זו נגינה שהם לקחו אותה מהיהודים והיא בשביה כמו שרה המתפלשת בעפר בביתו של פרעה. וצריך לפדות ולהחזיר את הנגינה הזו לביתה, להחזיר אותה לאברהם אבינו, שיעלה אותה לבית ה', לענן הקשור ואז כולם יתפללו יחד בהתעוררות עם נגינה כמו בזמן בית המקדש שהיה רק יחוד ברכה וקדושה, אמן.



[1] (ראה ליקוטי מוהר"ן, כ"ב, סעיף י')

[2] כמו שנאמר "שמחת עולם על ראשם" שזה התפילין הכתרים של "נעשה ונשמע" שאבדנו בעקבות חטא העגל.

ג האהלה שרה אמנו, רש"י- שנעשתה כדוגמת שרה שהענן קשור על האהל.

[4] כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.

[5] (ראה ליקוטי מוהר"ן, תורה י"ז).

[6] אומר רבינו, בשביל העולם האמונה זה דבר קל, אבל אצלי זה דבר גדול מאד, כמו שנאמר בא חבקוק והעמידן על אחת, צדיק באמונתו יחיה.

[7] כי השיער זה השערים שיש לצדיק בחינת האור המקיף.

[8] לא הלך- היינו, קיטע ברגליו.

[9] כדברי רבינו: "אין שום יאוש כלל בעולם"

[10] אברהם אבינו קם בבוקר חבש את כל החומריות שבו שלא נותנת לו לראות את המקום, כמו שנאמר שבו לכם פה עם החמור, היינו, כל מי שאינו רואה את הענן שעל ההר ישב רחוק, והוא לקח עמו רק את הטוב את יצחק ועלה אתו אל המקום.

[11] כמו שנאמר "ואחיך (אברהם) הנה הוא לך כסות עינים" (פרשת וירא).

[12] היינו, לירושלים של מעלה.

[13] ליקוטי מוהר"ן,

 

האתר לעילוי נשמת כלל נפטרי עם ישראל ת.נ.צ.ב.ה - ולהחשת גאולת עם ישראל במהרה בימינו -  אמן נס"ו
כל הזכויות שמורות למכון "בית תפילה" מותר להפיץ ולפרסם על דעת בעלי האתר בלבד