חומש במדבר  |  תפילות כלליות  |  תורות משנת התשס"ט  |  "אחטא ואשוב"  |  תורות לפי סדר הפרשיות  |  "אנכי עפר ואפר"  |  חומש ויקרא  |  חומש שמות  |  חומש בראשית  |  תפילה שלא יהיה יהודי בודד בעולם  |  תורות משנת התש"ע  |  צדיק  |  שלום  |  שיחת חברים  |  השמח בחלקו  |  גאולה  |  נגינה  |  אמונה  |  מידות  |  מועדים וזמנים  |  סיפורים ושבחי צדיקים  |  תפילה לכותל המערבי  |  תפילה לירושלים ת"ו  |  תורה מפי הצדיק  |  בעולם אין אדם שאין לו בעיה או חסרון כלשהו בחיים,  |  תורה  |  תורות משנת התשע"א  |  תפילה  |  התחזקות  |  אודיו  |  תפילות לנשים  |  תפילות לגברים  |  ~רוצה לבוא לשיעור ולראות את בעל ה"תפילה לשלמה"~  |  
דף הבית >> תורה >> תורות לפי סדר אמירתם >> תורות משנת התש"ע >> "אשר יצר"
 

"אשר יצר"

 

התורה נאמרה מפי קודשו של הצדיק בשיעור השבועי ביום א' פרשת במדבר התש"ע

 

תפילה: רבונו של עולם אב הרחמים והסליחות, זכני ללמוד את התורה לשמה, בקדושה וטהרה. וזכני על ידי לימודי זה להתקרב אליך יתברך, ולזכות לכל התיקונים ולכל השפעים ברוחניות וגשמיות. אמן נצח סלה ועד.


האר"י ז"ל מסביר שבשעה שאדם מברך את 'ברכת אשר יצר' יש לכוין שיצר הקב"ה את האדם בגן עדן, ולכן המנין של התיבות בברכה הוא מ"ה, גמט' שמו במילואו וכן כמנין אדם, לרמז שזו תכלית האדם בעולמו - 'ברכת אשר יצר'! שזו הברכה שתיקנו חז"ל לשבח את ה' יתברך על אשר יצר את האדם הראשון והניחו בגן עדן.

בעולם הזה יש בחינה של עקב דסטרא אחרא, וכל ענין של חטא, אבל הקב"ה שיצר את האדם הוא הניח אותו בגן עדן ששם יש שלמות רוחנית שזו התכלית של כל הבריאה כולה. ובברכת אשר יצר כשאדם מברך לה' יתברך את הברכה הזו בכוונה, הוא צריך להסתכל ולראות את גדולתו וחכמתו יתברך, כמו שאומרים: 'אשר יצר את האדם בחכמה', ומתוך זה הוא רואה שכל הבריאה כולה היא למעשה התגלות של חכמתו יתברך. ועל כך מסביר הרמב"ם, שמתוך שאדם מתבונן בגדולתו וחכמתו של הקב"ה, על ידי זה הוא זוכה לאהבת ה' יתברך (הקדמה למסכת זרעים).

אומר הרמב"ם שיש מצות עשה לבנות בית לה' להיות מוכן, שנאמר "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכו" (הלכות בית הבחירה פ"א), ומטרתה של המצוה היא לעשות בית תפילה כדי שיתפללו בו ויֵרָ‎‏או לפניו שלוש פעמים בשנה, וכולם יזכו לעלות לרגל. אבל אי אפשר לזכות לקיים את ההלכה הזו כי אם רק בפשטות של עשיה, כאשר האדם פוסע בגופו ממש ומעלה את כל כולו בעצמו לבית ה'. ובעת שאדם היה זוכה לבוא לבית הבחירה, הוא היה מרגיש בכל נפשו את 'ברכת אשר יצר', כי כל אחד זכה להעלות את עקבו שזה המדרגות הנמוכות ביותר ולהכניסן לשערי גן עדן למקום לאהבת ה' יתברך, ועי"ז כל ההשתלשלות שירד ונפל בעולם היה נתקן. ולכן כל הברואים עסוקים בהליכה כדי לזכות להגיע לתכלית של שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וכו', כמו שכתוב בהלכות בית הבחירה על ענין בית המקדש, שאדם צריך לעלות ולפסוע ברגל להר הבית כדי שיוכל להתפלל בבית המקדש, ועי"ז לזכות להרגיש את הברכה של 'אשר יצר את האדם', וכל אחד שהיה שם היה רואה בכל גופו את חכמתו יתברך ומרגיש את ברכת "אשר יצר את האדם".

בכל הברכות שאנחנו מברכים לה' יתברך, יש בהם כביכול גם כן את דעתנו ובחירתנו למשל כשאנחנו אוכלים מצה, אמנם נכון שהקב"ה שלח את המזון אבל אני עמלתי עליו, יוצא שהדבר שנתקבל אני שותף בו, כי יש לי בחירה אם ללכת ולזכות בדבר המצוה או לא ח"ו. אבל בברכת אשר יצר רואים הכל שאדם בעל כרחו נולד ויוצא, ולכן מברכים את ברכת אשר יצר ומראים לו יתברך שאי אפשר להתקיים כלל אפילו שעה אחת בלעדיו, בלי דעת ה' וחכמתו שמתגלה בעולם בכל דבר, ואין לנו בזה שום בחירה.

בעת שהאדם נמצא בעולם עוברים עליו ייסורים וכל מיני קשיים, וזה בחינת "נקבים נקבים חלולים חלולים" שנצרכים ללכת לבית הכיסא, אבל כל התכלית שה' יתברך יצר את האדם היא, כדי שהברואים סוף סוף יצאו מן המקומות המטונפים ויוכלו לילך לבית המקדש בלי יציאה כלל, כמו שנאמר: "הכל חייבין בראיה" (חגיגה ב'), שנאמר: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' " (שמות כ"ג), יוצא שלזכות לראיה ברוח הקודש זה תלוי במהלכם של רגלים, שכל הבריאה יזכו כבר לתקן את הרגלים של האדם הראשון שהעקב שלו זז בתפילת עמידה, ולכן צריכים שכל העולם יעלו את עצמם דייקא ע"י הרגלים הכפופות בעבדות לבית ה', ויעמדו צפופים ולא יזוזו מלפני ה' יתברך בתפילת עמידה בחינת "והיו עיניך רואות את מורך".

ראשית התיקון הוא תיקון הדעת, כי אם יודעים שהכל הוא על פי דעתו ורצונו אז אין היסח דעת ממנו כלל, והרגלים לא זזות. ועל זה נאמר בתהילים "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים", כי אם אדם נשמר ואין לו היסח דעת מה', אז הוא אינו הולך בעצת רשעים, וכל הליכה שלו היא רק לבית ה'.

בתפילת י"ח עומדים, ואז יש לכולם רגל ישרה, וזו התפילה שהכל זוכים לה בעת שיהיה משיח, ויגיעו לתכלית לעלות לבית הבחירה, ושם כבר לא יצטרכו ללכת לשום מקום, כמו המלאכים שיש להם רגל אחת וכולם עומדים לפניו יתברך. ולכן נשאלת השאלה, למה לאדם יש יותר מרגל אחת, כי בגלל שיש שתי רגלים אז אפשר לטעות ולפסוע בעצת רשעים חס ושלום, כמו שאומר דוד המלך ע"ה. אבל התשובה היא, שצריך רגל  נוספת בשביל העולם הזה, אבל בשביל העולם הבא שהוא עולם עומד כבר לא נצטרך לרגל הנוספת. ואם נתבונן נראה שכל פסיעה שאדם פוסע בעולם, היא כדי להעלות את העקב של משיח, שגם הוא יעמד בגן עדן לפניו יתברך כמו מלאך, שיש לו רגל ישרה בלי שום פניה בלי שום תזוזה ממנו יתברך, שכל כולו מכף רגל ועד ראש ניצב בתפילת עמידה בבית הבחירה תחת כיסא הכבוד, ועי"ז יהיה נעשה תיקון לכל הרגלים שפוסחות על שני הסעיפים והולכות בעצת רשעים ח"ו.

הרב הקדוש רבי יחיאל המגיד מזלוטשוב (תלמיד הבעל שם טוב), אמר לפני פטירתו אינני מפחד מבית דין של מעלה, כי אני זוכר את כל הפסיעות שעשיתי בעולם. וראו שהוא זוכר היטב את כל הפסיעות שהוא פסע, והוא זכר את כל המקומות שהיה בהם, והכל היה חי וקיים בדעתו, וזה בגלל שהוא העלה את כל הניצוצין קדישין שהיו שם.

באמת כל אדם שחי בעולם לא יכול לפסוע בשום מקום, לא יכול להזיז ידיו ורגליו בלתי אם לעשות את רצונו יתברך, ולכל מקום שהוא מגיע ומטלטל אליו זה רק מה' יתברך, כדי לזכות אותו לתקן את הניצוצות הקדושים ששייכים אליו שנמצאים שם. ולכן כל אדם מיום שהוא נולד עד יום ההסתלקות, פוסע ופוסע בעולם, וצריך לדרוך בכל מיני מקומות שונים ומשונים, ורואים שיש אחד שנמצא במקום פלוני ויש אחד שאוהב דייקא מקומות אחרים, וזה הכל בגלל שיש ניצוצות קדושה שהוא צריך לתקן דייקא שם, לכן דייקא הוא נמשך להיות במקומות הנ"ל, כדי להעלות את מה שהוא פגם והוריד הן בגלגול זה והן בגלגולים קודמים, כי ברגע שהוא פוסע על האדמה, אם כוונתו היא אל הקדושה, עי"ז הוא פוסע אל התכלית לבית המקדש, וכל הניצוצות ששם מתכללים בעקבו, ועולים ומתכללים יחדיו בעקבו של משיח תחת כיסא הכבוד.

ת"ר אסור לאדם שיהנה מהעולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל. מאי תקנתיה? ילך אצל חכם! (ברכות ל"ה). ושואלת הגמרא, מה זה עוזר אם כבר נעשה האיסור שילך אצל תלמיד חכם? היינו כמו שנאמר שם מה עביד ליה, הא הוי איסורא? אבל כאשר אדם הולך אצל חכם, הוא בא אליו עם כל הניצוצות קדושה שהוא אסף ברגליו, ואז הצדיק עושה מהרגל העקומה שמעורב בה טוב ורע רגל ישרה ומתוקנת מכל חטא ועוון, ואחר כך הוא חוזר מהצדיק והוא מתחיל לילך בעולם ומלקט שוב ניצוצין קדישין, עד שהוא שוב נזכר ללכת אל הצדיק, והוא עושה מרגליו רגל ישרה ומעלה אותה אל ה' יתברך אל כסא הכבוד.

למעשה הצדיקים בכל מקום שהם דורכים הם נמצאים ב"מקומו של עולם", והם מעלים משם את כל קומת האדם, ולכן כל מי שמקושר אליהם הם מעלים אותו לשרשו בכיסא הכבוד, כי הם תמיד ניצבים לפני ה' יתברך, ומי שפוסע אליהם הם מעלים אותו אל העקב של אדם הראשון, ששם שרשם של כל הפסיעות שיש בעולם.

אם תתבוננו, תראו שכל מה שאדם חי זה סביב הפסיעות שהוא עושה בכל מיני מקומות, והכל זה על פי דעתו ורצונו של ה' יתברך, שהניח בכל מקום ניצוצין קדישין שאותם צריך להעלות מתוך הרפש והבוץ, ועל ידי שאדם פוסע שם עי"ז מתקשר אל כל הניצוצין קדישין ששם והן נדבקות בעקבו, וכאשר הוא בא אל הצדיק האמיתי שבדור הוא מתקן ומעלה אותם לשרשם תחת כיסא הכבוד. וזה כל התיקון של עקבתא דמשיחא, שמעלים ומתקנים את העקב של אדם הראשון שנפגם מחמת החטא, וכאשר מעלים את הפסיעות הנ"ל זוכים לשפע של סייעתא דשמיא, זוכים להתעורר ולעלות לבית המקדש ומתגלה משיח צדקנו. כי כל מה שהיום עוד אין לנו את בית המקדש ומה שמשיח בן דוד לא בא, זה מחמת שאין לעולם את הזכות לעלות לירושלים להקביל פני ה' יתברך, ולראות את פניו של משיח צדקנו.

וכל הצדיקים שבדור ובפרט המנהיג האמיתי בחינת משה משיח שבדור, הם עתה בלי הדרת זיו פנים, כי כל הפנים של הקדושה הם תחת מסווה והסתר, כמו שמתואר בסיפורי מעשיות על "מעשה ממלך עניו", שהוא היה מאחורי כילה ווילון וכל אנשי מדינתו לא ראו ממנו כלום כי היה אחרי וילון, וכך גם בדיוק בחינתו של משיח צדקנו. כי קשה איך יכול להיות שיש בעולם צדיק כזה גדול והעולם לא רואים אותו? ומן הראוי היה שהוא ינהיג את הדור, אם הוא כזה מלך גדול ונורא אז שיקום וינהיג את כל העולם? ואיך בכל אופן אין לנו הנהגה של קדושה בעולם וכל מה שיש בעולם זה הנהגה של שקר? אבל זה בגלל שאנחנו נמצאים בגלות, ולכן מלך המשיח מסתיר את עצמו כמו המלך בסיפורי מעשיות שהיה מסתיר את עצמו מאחורי וילון, שלא יכלו לראות אותו ולידע את מידת הענווה שלו, ולכן לא יכולים אף אחד בכלל לידע מי הוא באמת. והתכלית האחרונה היא, שמלך המשיח יגלה את עצמו ויסיר את הוילון, ותתגלה דמותו האמיתית של מלך המשיח בתפארתה, ואז כבר כולם יבאו ויעמדו לפניו בבושה, ויעשו תשובה בפני כל הצדיקים שבדור ואנשי האמת שבדור. ולכן כמה שאדם זוכה יותר לפסוע אל צדיק הדור, עי"ז הוא מקרב הגאולה. ואין לכם כל מושג מה זה עושה, כי בזמן שאדם משבר את כל המניעות ובכל זאת הוא פוסע ובא לצדיקים, בין שהם צדיקים שוכני עפר או פוסע לצדיקים שבדור שהם מכוסים בכיסוי מסנוור עינים מלראותם באמת, ולכן דייקא בעת של הסתר כאשר אדם פוסע ועולה אליהם זה זמן שמשמים מרמזים לאדם לעשות תשובה. כי כאשר אדם נמצא בדרכים, יש לו אז אור גדול וסייעתא דשמיא מיוחד להתקרב לקודש, ולכן יכול לעשות תשובה וללמוד תורה ותפילה. וכל פעם שאדם יוצא מפתח ביתו זה הזמן שמהשמים שלחו אותו לעשות תשובה וכו', כדי שהוא יוכל אז בקל לברר ולהעלות עוד ניצוצות קדושה, ולכן בעת זו ירבה בלימוד וכו', תגיד פרק תהילים תגיד לעילוי נשמת צדיק, ועי"ז כל אחד יכול לפעול ישועה גדולה לעצמו ולעולם, כי הוא מתקרב לתכלית.

ועתה לכולם יש שתי רגלים, כי רגל אחת רוצה את העולם הזה ורגל אחת רוצה לילך לעולם הבא, ובעת שאדם פוסע לצדיקים הוא מקבץ ומחזיר כל העיקום שברגליו, ונעשה לו רגל ישרה שתלך ישר לה' יתברך עד כיסא הכבוד, בלי מחלוקת ובלבול שרגע אחד הוא בקדושה ורגע אחד הוא נופל ח"ו. וכל התכלית של כל הפסיעות, זה שיהיה לו רגל בלי מחלוקת, רגל מבוררת שידעו כולם לפסוע רק אל מקומות קדושים, ויזכו כולם רק להיות בהתקשרות לצדיק, ויזכו לראות פניו המאירים פנים אל פנים, ואז אפילו שאדם יורד למקומות הכי נמוכים, אבל אור פניו של הצדיק מוליך אותו, והוא מקושר בו וכל הפסיעות שלו נתעלות לבחינת רגל ישרה, אבל אם ח"ו אדם לא מקושר לצדיק, אז כל הפסיעות שהוא פוסע הן לחינם, כי הוא לא מקושר בנשמת משה שכל הזמן הוא מקים את המשכן והוא לא זוכה בכלל שהפסיעות שלו יהיו נכללות במקום, שזו כל התכלית של "אשר יצר את האדם בגן עדן", שכל הרגלים יהיו במקום קדוש, בבית המקדש כי ה' יתברך הוא 'מקומו' של עולם. ולכן זו מצוה כל כך חשובה לעשות בית לה', ששמה תהיה התכללות של כל הפסיעות שזה התגלות של רצון הרצונות רעווא דרעווין בשלמות, כי כל הפסיעות של כל הבריאה יתוקנו שם. ואף אחד לא ילך למקומות המטונפים וזה יהיה הסוף של התיקון של עיקבתא דמשיחא התיקון של העקב הפגום של אדם הראשון, וכולם יעמדו רק במקום אחד אשר אותו בחר ה', ויוכלו לברך "אשר יצר בגן עדן" כי יוסר המסווה – הוילון. (ויראו כולם את פני המלך העניו מסיפורי מעשיות), ובטח יהיה לכולם הרהורי תשובה , עד שיזכו לאור פני המלך חיים פנים אל פנים בלי בושה, ויהיה רק אמת ו"הכל יודוך והכל ישבחוך" ה' על אשר יצר את האדם בחכמה בגן עדן, אמן.


 

האתר לעילוי נשמת כלל נפטרי עם ישראל ת.נ.צ.ב.ה - ולהחשת גאולת עם ישראל במהרה בימינו -  אמן נס"ו
כל הזכויות שמורות למכון "בית תפילה" מותר להפיץ ולפרסם על דעת בעלי האתר בלבד