חומש במדבר  |  תפילות כלליות  |  תורות משנת התשס"ט  |  "אחטא ואשוב"  |  תורות לפי סדר הפרשיות  |  "אנכי עפר ואפר"  |  חומש ויקרא  |  חומש שמות  |  חומש בראשית  |  תפילה שלא יהיה יהודי בודד בעולם  |  תורות משנת התש"ע  |  צדיק  |  שלום  |  שיחת חברים  |  השמח בחלקו  |  גאולה  |  נגינה  |  אמונה  |  מידות  |  מועדים וזמנים  |  סיפורים ושבחי צדיקים  |  תפילה לכותל המערבי  |  תפילה לירושלים ת"ו  |  תורה מפי הצדיק  |  בעולם אין אדם שאין לו בעיה או חסרון כלשהו בחיים,  |  תורה  |  תורות משנת התשע"א  |  תפילה  |  התחזקות  |  אודיו  |  תפילות לנשים  |  תפילות לגברים  |  ~רוצה לבוא לשיעור ולראות את בעל ה"תפילה לשלמה"~  |  
דף הבית >> תורה >> תורות לפי סדר אמירתם >> תורות משנת התש"ע >> "אשא דעי למרחוק"
 

"אשא דעי למרחוק"
 

התורה נאמרה מפי קודשו של הצדיק בשיעור השבועי בשבוע פרשת ואתחנן תש"ע ערב תשעה באב

 

תפילה : – רבונו של עולם אב הרחמים והסליחות חנון המרבה לסלוח תבנה לנו את בית מקדשנו ותפארתנו ברוב פאר והדר מתוך שמחה וטוב לבב אמן נצח סלה ועד


אנחנו מחכים ומצפים שמחר היום הזה יום תשעה באב יהפך ליום הגאולה, ליום שכל העולם נברא בשבילו, וכל התכלית שלנו וכל המחשבה שלנו והציפייה זה בשביל הבית הזה שיבנה.

 

נסביר קצת מה צריך לעשות מחר, מה משמעות היום הזה, יום חורבן בית המקדש, שכולם הולכים לבית הכנסת ונוהגים באבלות. המשמעות של זה היא שנחרבה התכלית של הבריאה, שזה בית המקדש. היום הזה מחר מבטא שאין תכלית לעולם, כל מה שהעולם הולכים לבית הכנסת מחר וכל מה שאתם רואים הקינות וכו' זה בגלל שאין לכם תכלית, כל בני האדם אין להם תכלית, כבר אין לאף אחד תכלית, כל החיים בלי תכלית. התכלית היא אחת ויחידה- היא רק בית המקדש. כל בני האדם כל אחד יש לו תכלית משלו, לאחד אין לו ילדים אז הוא רוצה ילדים, אחד לא התחתן- הוא רוצה את הזיווג, אחד אין לו בית- הוא רוצה בית, אחד רוצה פרנסה כי אין לו פרנסה וכו'. לכל אחד יש המון תכליתים, ובנוסף התכלית שלו שתבוא הגאולה שיבוא משיח יום אחד ויבנה בית המקדש. יש לו את התכלית שלו, זה הרצון שלו, ויש לו כמה רצונות בנוסף לתכלית הזאת.

 

 אבל התכלית של כל התכליתים שזה הדעת האמת, האמונה והמציאות האמיתית, מה שצריך להיות, זה בניית בית מקדשנו ותפארתנו, שזה עניין תשעה באב. נסביר מה שחז"ל אומרים על היום הזה ומהו היום הזה, מה שמחכים לבן דוד ומה שכתוב שמשיח נולד בתשעה באב, את כל הענינים האלו.

 קודם צריך להבין שתשעה באב זה היום של המשיח, כולם יודעים קצת מהיום הזה, שזה יום צער גדול, אין בו שום שמחה, אין בו לימוד תורה, התפילה היא בכובד ראש, הכול בעצבות, בצער וכאב גדול, הרבה יגון ואנחה, הרבה יללות, הרבה עצבות, אבל כדי שאדם לא יהיה שוטה ויאבד את הדעת שלו, צריך להבין על מה היא הכבדות ראש, מה זה חורבן בית המקדש, מה זה יום תשעה באב, על מה מתפללים, למה מצפים, מה מסמל היום הזה.

 נסביר שמחר זה חורבן הדעת, שהדעת הזאת התחילה כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הדעת של אדם הראשון היתה דעת שהיא בחינת בית המקדש שזה בחינת "אשא דעי למרחוק"[1], שזה תכלית הבריאה, זה הנשמה של אדם הראשון לפני החטא, לפני שבכלל היה פגם ולכלוך, וזוהמת הנחש הקדמוני בעולם, כי הזוהמה של הנחש הקדמוני זה חורבן בית המקדש.

 כל תכלית החיים והבריאה מהיום הראשון והשני וכו' מעשה בראשית וחורבן בית המקדש והגלויות ונבואות יחזקאל והמלך יהויכין ויכניה וכל מה שעברנו עד היום כל המדרשים וכל מה שאמרו חז"ל וכל המלכים וחזקיהו המלך וכל מי שמלך בירושלים ושלמה המלך ודוד המלך וכל המלכות שעשו וכל התכלית שלהם - הכול למעשה חוזר לשורש אחד, לדעת אחד, שזה הראש בית שזה הבראשית. כתוב: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", קודם כל הקדוש ברוך הוא ברא ראש בית שזה "בראשית ברא", הראש של כל הבתים, הבית שהוא הראש לכל הבריאה, הבית שהוא הראש של אדם הראשון, הבית שהוא הראש לכל הבריאה לכל התכלית, שהוא התכלית של כל העולם זה הבית המקדש השלישי האחרון שיבנה במהרה בימינו, בית שלעולם לא יהיה בו חורבן, בית נצחי.

 

כל הבתים שהיו לפני זה הכנה אל הבית הזה, ומה שכתוב בראשית ברא אלוקים זאת אומרת שבתחילת הבריאה ברא הקדוש ברוך הוא ברא את הבית הנצחי, שהוא הראש לכל הבתים שהיו וכל הבתים שיהיו, כל בתי הכנסת שיש בעולם הם בחינת ניצוץ של הבית האמיתי של בית ה' הבית הנצחי שהוא הבראשית, כל מקום זה ניצוץ בית המקדש - הבתים של הצדיקים, הבתים שיש בהם עבודת ה' תורה ותפילה בתי כנסת ובתי מדרשות כל המקומות בעולם שיש בהם קדושה, קברות הצדיקים, כל הבתים האלו למעשה זה בחינת יעקב אבינו לכן נאמר " בית יעקב לכו ונלכה באור ה' " שהבית הוא בחינת יעקב אבינו כי כל העניין של יעקב אבינו היה לקבץ את כל עם ישראל למקום אחד, לדעת אחד, לתפילה אחת, לשכל אחד, למוח אחד, לאהבה אחת, לייחד את כולם לה' יתברך, שלא יהיה בכלל שום פירודים, שום מחלוקות.

 

 כל מה שעשיו נלחם ביעקב אבינו זה שהוא רצה למעשה להמשיך בחינת מחלוקת בעולם שזה מה שהיה בחטא אדם הראשון שהנחש הקדמוני ניסה להטיל זוהמה ומחלוקת ניסה לעשות פירודים בין עם ישראל הקדושים, איפה שיש פירודים, כל דבר שהוא לפרד לכלות ולבטל, יש בו ניצוץ ושורש של זוהמת הנחש, זה עמלק. כמו הרשעים הגרמנים שהיו כמו המצרים וכל הרשעים שניסו לכלות לבטל ולהשמיד זה זוהמת הנחש שרוצה לבטל את היהודים, רוצה לבטל את הקדושה, רוצה לבטל את הטוב.

 הקדוש ברוך הוא למעשה שנתן לנו את התורה על ידי משה רבנו ומשה רבנו זה  בחינת יעקב אבינו מה עשה יעקב אבינו? יעקב אבינו קיבל דעת והשגה כזאת והוא הבין שעשיו זה כל כך דעת של קליפה, שכל המוחין שלו כל כך ירודים שהתפילין שלו פסולים השכל שלו פסול התפילין של יד ושל ראש שלו פסולים, מה זאת אומרת תפילין של עשיו פגומים? הראש והמוחין של עשיו היה בהם פגם, לא היה בהם שום מחשבה קדושה, שום תכלית, שום בית מקדש, שום "אשא דעי למרחוק" הכול רק תכלית ומוח אחד להשמיד לכלות לבטל ולהמשיך זוהמה בעולם, איך להמשיך דינים ודיני דינים בעולם, לבטל כל דבר שהוא קשור בהתקבצות. עשיו רצה פירוד ויעקב רצה אחדות.

 

 זאת אומרת שהמחלוקת בין עשיו ליעקב זה שיעקב אבינו רצה רק אחדות רצה דבקות, דבקות בה' יתברך שזה לעשות את עם ישראל עם אחד לדבוק בה' יתברך לזכות להגיע לה' יתברך, לזכות להשיג השגות אלוקות, לזכות לבחינת ארץ ישראל לבית מקדש לאחדות. כל מה שרצה יעקב אבינו זה לעשות אחדות לעשות קיבוץ, לעשות תיקון, זה הצדיקים האמיתיים. כי יעקב אבינו הוא בחינת אמת, וכל הצדיקים האמיתיים כפי שהצדיק גדול במעלה יותר אז כל העניין שלו זה רק קיבוץ ותיקון, לאסוף ולאחד את כל עם ישראל. ועשיו, שזה הרב דקליפה זה בחינת המחלוקות והפירודים, לכלות ולבטל ולהפריד ולהשריש כל מיני מחלוקות בין עם ישראל ובין הצדיקים האמיתיים וכו' וכו' זאת אומרת שעשיו רצה את כל הפירוד, שעם ישראל לא יגיעו לבחינת אחדות ושלמות, ויעקב אבינו רצה את השלמות ואת האחדות.

 

 הקדוש ברוך הוא, כל מה שהוא ברא בעולם הכול זה רק בשביל רצון אחד, הוא רוצה רק את הבית שלו, הקדוש ברוך הוא רוצה רק שיהיה לו בית אחד להשרות בו את השכינה, כל מה שאנחנו חיים פה ומסתכלים פה ונושמים והולכים ואנחנו פוסעים, אנחנו פוסעים רק אל מקום אחד, כמובן זה הכול הפוך. כמו שיש מסלול מפותל מאוד אבל הסוף של המסלול יוצא באותו מקום שממנו הוא מתחיל, זה כמו שאני עושה סיבוב מפותל כמו מבוך ובסוף של המסלול הוא מגיע לאותה נקודה, שזה ראש תוך סוף. איפה שהכל מתחיל שם הסוף, שזה בית המקדש, ממנו הכול מתחיל. אדם הראשון נברא במקום של בית המקדש, איפה הכול יסתיים? בבית המקדש. זאת אומרת שבית המקדש זה ראש תוך סוף, זה הבית הראשון הבית האחרון והבית האמצעי שיש בעולם, וזה למעשה בחינת יעקב אבינו.

ונסביר את כל העניין. ידוע שהמילה בראשית רבי שמעון בר יוחאי דרש עליה כל כך הרבה ענינים כל כך הרבה תיבות כל כך הרבה סודות והאר"י ז"ל בא וגילה עליו כל מיני סודות וייחודים וכל מיני כוונת וכל התכלית של הכוונות זה לגלות אלוקות לגלות אורות רוחניים, לגלות כל מיני סודות עליונים, לגלות מחשבות ודבקות של כל עם ישראל שכולם יזכו למוחין דגדלות, לדבקות בה' יתברך, יזכו לשכל אלוקי לדעת לקדושה שיזכו יותר לתקן את הדעת שלהם, את המוחין שלהם לזכות לאור אלוקי וכו' וכו', על זה הדרך, שזה כל כוונת האריז"ל והבעל שם טוב הקדוש וכל הצדיקים, שלא צריכים אף אחד, אבל כל העולם צריך לצדיקים. יעקב אבינו שראה את הפגם של עם ישראל, ולאן אנחנו יכולים להגיע, וכמה אנחנו רחוקים מהבית הזה ומתי נזכה לבית הזה, איך נזכה לבית הזה, מתי יבנה הבית הזה, מתי לא יבנה הבית הזה.. הרי הכול ידע יעקב אבינו.

 כשאנחנו מתבוננים ומסתכלים ורואים שעדיין לא נבנה הבית הזה אנחנו מבינים שאין לנו עדיין את הראש בית. משמעות בית המקדש זה שצריכים בית, ושעל הבית הזה יהיה ראש, זה הצדיק האמת הראש בית. זאת אומרת שחייבים את בית המקדש, אבל אי אפשר בית המקדש לבד, חייבים את המנהיג שיהיה צמוד לבית המקדש, לכן הקדוש ברוך הוא עשה את מלך המשיח, מלך המשיח הוא מי שמחזיק ומחיה את בית המקדש, זה כמו שאומרים צריך לבנות בית אבל צריך מישהו שיפרנס את הבית, אין מציאות שיהיה בית  בלי פרנסה, אי אפשר שאדם יבנה בית וזהו, צריך לתחזק אותו, צריך שיהיה גם חשמל בבית, צריך מים, צריך לתחזק את הבית, אי אפשר שבית יעמוד ככה, הקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות ככה סתם בית, הוא צריך לפרנס את הבית הזה, צריך מישהו שישמור על הבית שיהיה אב בית, יהיה תחזוקה, כמו שלבית כנסת יש גבאי, אותו דבר זה מלך המשיח הוא הגבאי של בית המקדש, הוא אחראי לבית המקדש, הוא אחראי לזה שיבנה בית המקדש, הוא אחראי על התוכניות של בית המקדש, שמואל הנביא העביר לדוד המלך את כל המגילה של בית המקדש, יש מגילת המקדש, את כל השרטוטים, את כל התהליכים, את כל מה שצריך לעשות כדי לבנות את בית ה'.

 

  דוד המלך הוא מלך המשיח, הוא בחינת האדריכל הרוחני של בית המקדש, זאת אומרת שבית המקדש חייב שיהיה לו רועה, חייב שיהיה לו מנהיג, חייב שיהיה מישהו שיטפח את הבית הזה, חייב שיהיה מישהו שינהיג את הבית הזה, חייב שיהיה מישהו שידריך את עם ישראל להגיע לכיוון הבית הזה. וזה מה שעושה המשיח, הוא מדריך את עם ישראל לכיוון בית המקדש, המשיח בונה את בית המקדש ושומר על בית המקדש וכל מה שאנחנו מבקשים משיח ומתפללים לביאת המשיח אנחנו מתפללים שיבוא העשיר הזה שיכול לבנות בית כזה מלכותי, זאת אומרת בשביל לבנות בית מקדש צריך עשירות, לא גשמית גם, צריך עשירות רוחנית, מלך המשיח הוא הכי עשיר בעולם יש לו עשירות מופלגת מאוד מאוד בקדושה שלו, בחכמה שלו, באין סוף, יש לו עשירות שהיא אין סופית. ולכן כל הצדיקים שהיו בבחינת משיח היה להם עשירות כמו שלמה המלך שהיה חכם מכל אדם, היה לו עשירות במוח, בחכמה, בממון, משה רבינו היה עשיר גדול, היה חכם גדול וצדיק גדול וכו' וכו' וזה סדר כל הצדיקים, יוסף הצדיק היה בחינת משיח- היה לו עשירות בממון, אבל גם היה לו עשירות בקדושה, הוא היה קדוש בברית, הוא היה עשיר גדול מאוד, כל אחד היום שיש לו קצת איזה שמירת הברית יום או יומיים או איזה הרהור מחשבה של קדושה, זה קצת מהבנק של יוסף הצדיק, זאת אומרת שיוסף הצדיק יש לו עשירות בקדושה, הוא משביר, יש לו עשירות, גם גשמית וגם רוחנית.

 

  זאת אומרת שמשיח חייב שיהיה לו את שני הבחינות האלו, שהוא יהיה עשיר בגשמיות ועשיר ברוחניות, זאת אומרת שהמשיח חייב להיות הכי עשיר בעולם מבחינה גשמית ומבחינה רוחנית, עשיר זה לא מה שהעולם חושבים עכשיו- מיליארדים בבנק וטריליונים בבורסה, הכוונה זה שיהיה לו דעת אלוקות, שיהיה לו עשירות מופלגת, שיהיה לו דעת איך לקרב ולקבץ את נדחי ישראל מכל העולם כולו גם בלי דיבור, הרי אפשר גם לקרב את עם ישראל גם בלי קול, צריך חכמה גדולה בשביל לקרב את עם ישראל, צריך לדעת איך לנשב על הלב שלהם, הרי כל בן אדם יש לו רוח בלב, לאחד יש רוח שטות ולאחד רוח הקודש, הצדיק האמת שזה מלך המשיח יודע להמשיך את הרוח שלו על כל הלבבות בעולם, לנשב על הלב שלהם, ולהחזיר אותם לקדושה על ידי ניגון שהנשמה שומעת, על ידי הקדושה והרוח שלו הוא מוסיף בהם דעת אלוקות ועל ידי זה הוא מקרב את כל עם ישראל, שזה מה שעשה אברהם אבינו.

 

 אברהם אבינו לא היה הולך מבית כנסת לבית כנסת ואומר דרשה. הוא היה מקרב את כל העולם כולו על ידי שהיה נושא איזה תפילה אחת לה', וההבלים שלו, הקולות שלו היו הולכים וחודרים לכל מיני לבבות בעולם ומקבצים את כולם לה' יתברך, עד שכולם היו זוכים להתאסף ולהתקבץ אל מקום אחד זאת אומרת שמלך המשיח חייב להיות בעל עשירות שיהיה לו חכמה אלוקית שהוא ידע איך לדבר עם כל אחד מסוף העולם ועד סופו, ולכן בסיפורי מעשיות יש את הבעטליר שיכל להשליך קולות בכל העולם, זה בחינת משיח. כל המעשה של הבעטלרים, הקבצנים בסיפורי מעשיות כולם זה בחינת המשיח, זה מראה מהגדולה והעשירות של מלך המשיח בכל החכמות, זה התפקיד של המשיח, כל הקבצנים שמדוברים שם שאחד חיגר ואחד כזה וכזה וכו', כל המעשה שלהם, כל הסוד שלהם, זה מראה מהעשירות שיש לו, כמו שאומרים היום על בן אדם עשיר, העשיר הזה יש לו נכס כזה ויש לו נכס כזה, הוא עשיר בזה ובזה, הוא לא רק עשיר שיש לו כסף, כל הארץ הזאת שלו, וכל המדינה הזאת שלו וכו'.

 

 אז הקבצן הזה זה בחינת מלך המשיח, ואומרים לך שהוא בחינת חרש, הוא בחינת אילם, הוא משליך קולות לסוף העולם, זה מראה על כל העשירות של מלך המשיח, איך שהעשירות שלו והדעת שלו יכולה לכבוש את כל העולם, ואיך שהוא יכול עם הדעת והחכמה שלו והעשירות שה' השפיע בו, הוא יודע עם העשירות הזאת איך להמשיך אור בכל מקום, יודע עם העשירות שלו איך להמשיך חכמה בכל מקום, איך להמשיך קול בכל מקום, ועל ידי זה הוא מקבץ את עם ישראל, זה משמעות המשיח.

 

 זאת אומרת שהמשיח חייב שיהיה לו עשירות כזאת מופלגת ולכן בית המקדש זה בית העשירות, זה הבית שיש בו את העשירות הכי גדולה מיום שנברא העולם עד היום הזה, בית המקדש  זה מקום שיש בו עשירות אינסופית, וכל הכיסופים וכל הכסף הגשמי והרוחני, הכיסופים של עם ישראל, שורשם באדמה הזאת, בבית המקדש. כל העניין של חורבן בית המקדש, שאנחנו מחר מקבלים את היום הזה, זה בגלל שאין לנו את העשיר הזה, ומלך המשיח הוא על חמור, הוא עני, אין לו בכלל עשירות, אין את הדעת שלו, אין את ההתגלות הזאת, אין את הקיבוץ שלו, יעקב אבינו נעלם ונסתר, אין לנו שום דעת, הראש בית נעלם, וזה מה שהגמרא במסכת מגילה אומרת שהפכו את כל הבראשית וכל האותיות נעלמו, זאת אומרת שבכלל לא יודעים איפה הראש ואיפה הבית, איפה המשיח, המשיח נעלם, מצפים להתגלות של מלך המשיח.

 וכל החורבן בית המקדש, זה שאנחנו בוכים זה לא בגלל שאנחנו לא יכולים לבכות ולא בוכים בגלל שהכותל נראה ככה, אלא השורש הפנימי של הבכייה השורש הפנימי של הקינות שעושים מחר, השורש האמיתי באמת זה על העדרות והסתלקות של האור של המשיח, מה שאתם בוכים מחר בבית הכנסת ואתם הולכים באבלות ובקינות זה איפה האור של המשיח, איפה הוא נמצא, איפה האור הזה שימשיך אלוקות ויתגלה בכל העולם כולו, יום תשעה באב זה יום הגאולה זה היום שיש בו את ההתגלות של המשיח, זה היום שצריך לחפש את האור של המשיח, זה היום שאדם צריך לבקש מתי יתגלה האור של המשיח בלב שלי, מתי יתגלה האור של המשיח בדעת שלי, מתי האור של המשיח יתגלה ביד שלי, מתי האור של המשיח יתגלה בכל הגוף שלי, בכל האיברים שלי, מתי האור של המשיח יתגלה בדם שלי, מתי הוא יתגלה בחיים שלי, שאני יראה את המשיח מאיר לי את החיים.

 

 משיח זה לא איזה בן אדם, עכשיו יגידו: "הוא זה משיח" נו, אז מה אם הוא משיח? מה זה משיח? משיח זה דעת, משיח זה גאולה, משיח זה בית מקדש, בשביל לבקש משיח צריך להבין, אנחנו רוצים אור של המשיח, אנחנו רוצים שמשיח יאיר לנו את הדעת, יאיר לנו את השכל, יאיר לנו את העיניים, יאיר לנו באמת את הדרך לבית המקדש, יאיר לנו את ירושלים, ירושלים כולה חושך, אין אור בירושלים. איזה ירושלים זה, מה יש לעשות בירושלים שהיא ככה נראית, זה ירושלים, כותל ככה עם מסגד וזה וזה, ירושלים עיר הקודש, מה, זה עיר הקודש, זה ביזיון, ה' לא רוצה להיות פה בכלל בעיר הקודש, זה עיר הקודש?, ככה להגיד, עיר הקודש, אנשים חושבים שזהו, הכותל נראה ככה, הם באים להרגיש את הקדושה בכותל, להרגיש איזה קדושה, קוראים תהילים, אומרים הרגשתי קדושה, איזה קדושה אתה מרגיש, אתה טמא מטומא, איך בן אדם יכול להגיע למצב שהוא מרגיש איזה קדושה בכלל בחורבן בית המקדש, אפילו כשאתה יוצא מהמקווה אתה צריך להרגיש טמא בכלל, מרוב הטומאה ששוררת בעולם, מרוב האפיקורסות ששורר בעולם, איזה קדושה, זה הכול דמיונות.

 שלא נדבר על אנשים שחושבים שיש להם רוח הקודש בגלות הזאת, הם כל כך מדומיינים, כל מיני אנשים בכלל בלי דעת, הם כל היום מתעסקים מה להגיד על אנשים וקבלות קהל ושטויות  הם נמצאים בדמיונות ודמיוני דמיונות, הם לא יקומו בתחיית המתים, יישארו בקבר עם הזקן והפאות והרוח המדומיינת שלהם תסתלק, יש להם רוחות ושדים, לא רוח הקודש. רוח הקודש אמיתית זה דעת אמיתית, זה כיסופים אמיתיים לבית המקדש, זה להאיר את העיניים לאן ללכת, להאיר את העיניים באמת איך אני הולך למטרה, איך אני הולך לבית המקדש, איך אני זוכה באמת למצוא את הראש בית, כל המטרה של חורבן בית המקדש זה למצוא את הראש בית, לחזור לבראשית, לתחילת התורה, אני חוזר לפסוק הראשון של הבראשית.

 למה אנחנו אסורים בלימוד תורה בתשעה באב, כי אומר לכם הקדוש ברוך הוא דבר פשוט, אתם רוצים לקרוא את כל ההמשך למה שכתוב אחרי בראשית, ברא אלוקים וכו' אל תקראו את זה, אתם בכלל לא יודעים מה זה התורה, אתם לא מחפשים את הבראשית, אם אין לכם את הבראשית איך אתם רוצים לקרוא את הכול. כל מה שאנחנו אסורים בתשעה באב בלימוד תורה זה בגלל שאנחנו משמיטים את הבראשית, איך אתם רוצים ללמוד רוצים לקרוא "ברא את השמים ואת הארץ" לקרוא "ואלה הדברים" או ללמוד פלפולים- אם אין את הבראשית, אין את הראש בית, אין אם אין את הבראשית, אז כל התורה- אל תקראו אותה, כי זה כפירה. כל המטרה של מחר זה תיקון הבראשית, שיהיה את הראש בית, להחזיר את הכול לקדמות, ל"בראשית ברא אלוקים", אנחנו רוצים את הראש בית, כל מה שאנחנו מחפשים זה את הראש בית, זה את המשיח, הראש של הבית הזה, מיהו הראש של הבית הזה, זה מלך המשיח, אנחנו רוצים את הבראשית, רוצים את הראש שלו, את הדעת שלו, את הצירופים שלו, את הדעת שלו שזה הראש בית, זה הראש של הבית הוא הראש של הבית, זה משיח, זה הדעת שלו, זה המוחין הקדושים שלו, זה הדעת דקדושה שלו, שיכולה לכבוש את העולם, זה המוחין הקדושים האלה שיכולים להתפשט בעולם, זה הקול הקדוש הזה, זה העיניים הקדושות האלו, זה האוזניים הקדושות, זה כל האווירה הקדושה שיש בעולם, זה הרוח האמיתית.

 זה הכוונה תשעה באב, שבוכים, כשאנחנו הולכים לבית הכנסת וקוראים קינות ובוכים, "על זה היה דווה ליבנו, על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם", "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" במה אנחנו נזכרים, על מה אנחנו בוכים, מה היה כשהיה בית מקדש, היה מנהיג אמיתי, כשהיינו במצרים היה לנו מנהיג אמיתי, היה לנו מוח אמיתי, היה לנו את משה רבנו, היה לו מוח אמיתי, הוא היה בראשית, הוא היה ראש בית, הוא הנהיג אותנו אל ארץ ישראל, הוא הנהיג אותנו, נתן לנו את התורה, הוא היה הראש, שלנו והוא הוביל אותנו אל הבית, עובדה שאנחנו פה.

 למה אנחנו מזכירים את משה רבנו, כי כל התורה היא של משה רבנו, הקדוש ברוך הוא אמר לו " הרף ממני ואשמידם ואעשה אותך לגוי גדול ", זאת אומרת שאם משה רבנו היה אומר לקדוש ברוך הוא תקשיב, אתה יודע מה, אין בעיה, טוב, תעשה אותי גוי גדול, הוא היה מוחה אותנו, לא היינו נשארים היום. כל מה שאנחנו נמצאים היום פה זה בגלל משה רבנו, אנחנו צאצאים וצאצאים וכל מה שנשאר לנו היום זה בזכות משה רבנו בן עמרם ויוכבד, אם לא היה משה רבנו שהיה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ומתפלל, כל התורה שאנחנו לומדים זה של משה רבנו, הוא עשה לנו טובה שיש לנו את התורה, ובזכותו אנחנו יושבים פה עכשיו, עצם זה שאנחנו נמצאים פה בגשמיות, לא ברוחניות, זה בגלל מנהיג אמיתי, אם לא היה מנהיג אמיתי כמו משה רבנו לא היינו פה היום, הוא היה מנהיג גדול.

 היו מנהיגים גדולים אבל לא אמיתיים, יש מנהיג, אבל הוא לא אמיתי, מנהיג אמיתי זה שיכול להביא אותנו אל בית מקדש, שיכול להביא לנו גאולה, שיכול להביא אותנו אל ארץ ישראל, כל המנהיגים של שקר תראו לאיפה הביאו אותנו לטמיון הורידו אותנו שאולה לגמרי לגמרי. מה עשו, כלום לא עשו בעולם, חוץ מהרס, אבדון, השמידו אותו, לא עשו כלום. סתם התעסקו בעפר, עם בני אדם, להשמיד, להרוג, לכלות, בלי דעת בכלל, בלי שכל, מוחין עכורים ופגומים, זה התפילין של עשיו, זה ידי עשיו, כל הדעת שלהם. זאת אומרת שאם משה רבנו לא היה מתעקש לה' בתפילה וכו' לא היה פה אף אחד, גם לא לפני מאה שנה ולא לפני מאתיים שנה, רק הצאצאים של משה רבנו היו בעולם, הם היו לומדים את התורה, הם היו קוראים את התורה, רק להם היה את התורה. כל זה בגלל שהיה בראשית, שהיה לנו ראש בית אמיתי, תראו כמה חשוב לבכות על הבראשית, שזה חורבן בית המקדש, למה אנחנו צמים מחר, למצוא את הבראשית, תכוונו מחר בצום למצוא את הראש בית, כל הצום שלכם, תשעה באב, זה למצוא את הראש בית, למצוא את הצדיק, למצוא את המנהיג האמיתי, למצוא את משה רבנו, למצוא את מלך המשיח, אנחנו לא בוכים על האבנים, אם יהיה לנו את הראש בית יהיה גם בית מקדש, אם יהיה את הראש יהיה גם את הבית, למה אין בית- אין ראש,  הראש והבית זה אותו דבר, כל התפילה הזאת מחר, כל הבית מקדש, כל הכיסופים, כשאתם קוראים בקינות תסתכלו ותתבוננו בכל המילים, שהכול זה איך נעלם מאיתנו הראש בית, איך נעלם לנו משה, הסתלק. ואחרי זה יהושע, וכולם הסתלקו לנו, ודוד המלך הסתלק ושלמה המלך הסתלק לנו ויהודה בן יעקב אבינו הסתלקו לנו וכולם הסתלקו לנו, כל הגיבורים האמיתיים הסתלקו ונעלמו לנו מהעיניים, נשארנו יתומים ואין אב.

 מה זה יתומים היינו ואין אב, מה זה הדעת הזאת, למה הגענו למצב כזה, כי לא חיפשנו את הראש בית. חשבנו, טוב, הוא נמצא לא צריך להתפלל עליו, לא צריך להתפלל לחפש את המנהיג, מה, הוא נמצא. זה התפילה, זה תשעה באב, זה הבכיות, זה הצום הזה מחר, זה הצער, זה האבלות, זה העונש הזה. צריך למצוא את הראש בית אם יהיה את הראש בית אז יהיה בראשית ואז כשימצאו את הבראשית אז יהיה "ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", זאת אומרת אנחנו מחזירים את כל התורה לבראשית, ואז זאת אומרת שמצאנו את הראש בית אז יהיה בראשית ואז נראה "את השמים", נראה את כל הפמליא של מעלה בשמחה, "ואת הארץ", נראה את בית המקדש על הארץ, וכבר הכל יהיה שלימות, ו"הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" זה כל העונשים שיקבלו כל הרשעים, כל המינים והאפיקורסים, שישפטו אותם, זה כל הסטרא אחרא שיבטלו אותה, והכל יהיה שמחה, יתקנו כל יום ויום מהתחלה, כל יום ויום יאיר, הכול יאיר מהתחלה, כל הבריאה תתחיל מהתחלה.

 אבל כשחסר את הבראשית, חסר את הראש בית כמה צריכים לבקש אותו, כמה צריכים לבקש את מלך המשיח, כמה צריכים לבקש את הבראשית, זה הכול, זה ההתחלה של התורה, המילה הראשונה בתורתנו הקדושה זה בראשית, זה הראש בית והקדוש ברוך הוא פתח לכם את התורה ואמר ראש בית. זהו, זה ההתחלה, זה החיים, זה הבריאה, זה התכלית, זה הבראשית, אחרי זה שיהיה לכם את המנהיג הזה אז כבר יהיה לכם הכול. תארו לכם מה היה אם לא היה משה רבנו לא היינו פה היום, אם לא היה משה רבנו לא היה פה אף אחד, יש מישהו שיכול להגיד שהוא היה פה אם לא היה משה רבנו, מי היה? אף אחד לא היה נשאר, אף אחד, לא אנחנו ולא לפנינו, הקדוש ברוך הוא יכל להשמיד אותנו "הרף ממני ואשמידם".

 ולא רק זה, אלא אומרת הגמרא שכל העונשים שעם ישראל סובלים זה בגלל חטא העגל, זאת אומרת כל פעם הוא נפרע מהם קצת קצת, וכל האסונות שעבר עם ישראל דורי דורות זה על חטא העגל, הקדוש ברוך הוא סולח לנו, מוחל לנו, עברנו את חטא העגל בתאריך מסויים, אז אני ייקח מכם הפעם קצת, עוד תאריך- ניקח עוד קצת, כל תאריך הוא לקח מאתנו בני ישראל, כל אלו שנהרגו על קידוש השם, כל מה שעברנו כל בני ישראל שמתו מיום שהיה חטא העגל עד היום הזה, ככה אמר הקדוש ברוך אפרע מישראל טיפין טיפין לא אקח מהם את הכול במכה אחת, כמה היה לנו אסונות בעם ישראל והזדעזענו מהם והצטערנו מהם אז תארו לכם מה היה בחטא העגל, הינו נמחקים כולנו במקום, לא היה נשאר מאף אחד, כלום כלום, בכלל לא היה מציאות של צער, היינו נמחקים מעל היקום, "הרף ממני ואשמידם".

 ואז בא משה רבנו ומתחיל להתפלל לקדוש ברוך הוא, מתחנן לפניו, ומבקש ממנו ואומר לו משה רבנו, מה אני לפניך, אמרת שאני עניו, אמרת שאני חכם, תראה לי את זה, ואם אין מחני נא, אומר לו משה רבנו, אם לא אז תמחק אותי מספרך אשר כתבת, אם אתה אומר שאני לא יכול "איש חכם יכפרנה", אם אתה לא מוחל לעם ישראל, אתה אומר שאני לא חכם, למה אמרת "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה", אז תמחק אותי מספרך אשר כתבת, אני לא נמצא, הוא התחיל להביא את הקדוש ברוך הוא לידי מצב שהוא ניצח אותו, ניצחת את הקדוש ברוך הוא, זאת אומרת כמה הוא עמד לפני הקדוש ברוך הוא, ונשארנו אנחנו, וכל זה בגלל שהיה לנו ראש בית, זאת אומרת שכל החיים, כל מה שאנחנו חיינו, ולפנינו, ואנחנו חיים היום ושמחים, זה בגלל שהיה לנו ראש בית אמיתי, היה לנו מנהיג אמיתי, אז ככה מחר תכוונו בתשעה באב.

 תבינו, תשעה באב זה לא רק לבכות על אבנים, זה לבכות שאין את המנהיג האמיתי. תראו, זה החיים שלנו, הצדיק האמת המשיח זה החיים שלנו, אנחנו בלעדיו לא יכולים לחיות, בלעדי משיח אנחנו לא יכולים לחיות, כל מה שאנחנו חיים זה בזכות המשיח, בלעדי משיח אנחנו לא יכולים לחיות, אין לנו מציאות שנחיה בעולם, כמה צריך עוד להתפלל עליו ולהתחנן שיבוא, ולזכות לאור שלו, ולהתגלותו וכו' וכו', מחר זה יום בקשת גאולה, זה יום בקשת רחמים, זה יום שאנחנו מבקשים שיתגלה המלך האמיתי, שיתגלה המנהיג האמיתי, אני מבקש בעזרת ה' שמחר כשאתם מתפללים תגידו לקדוש ברוך הוא בתפילה, אנחנו לא יודעים שום דבר, רק דבר אחד אנחנו יודעים, אנחנו רק רוצים את הראש בית, רוצים את המנהיג האמיתי, המשיח, מה שאנחנו צמים עכשיו זה כי אנחנו רוצים את משיח, מה שאנחנו בצער עכשיו על בית המקדש, אנחנו רוצים משיח, אנחנו לא יודעים מה זה היום הזה, אמרת לנו להיות עצובים, עכשיו אני מבין למה אני עצוב ביום הזה, בגלל שאין לי את המשיח, בגלל זה אני עצוב, כי אם אין לי אותו אני בהכחדה, זה מסוכן, כי כשהיה לנו משה רבנו נשארנו, עכשיו אנחנו בלי משה רבנו, מה יהיה איתנו, זה מצב מסוכן.

זאת אומרת חייבים את הראש בשביל שיהיה לנו בית אם אין לנו את הראש איך יהיה לנו בית, באמת אנחנו חסרי בית, אין לנו בית, איפה שאנחנו גרים היום זה לא הבית שלנו, זה לא המקום שלנו, זה בית? מה, עם מטבח וכו' תראו היום את הבתים, איך עושים היום את הבתים, אתה הולך אומרים לך בא תראה פה זה הסלון מראים לך איזה משהו קטן פה זה הטלויזיה.. פה זה אמבטיה, שירותים, חדר שינה. וואי, איזה יופי הבית, כמה אתה רוצה על הבית הזה, 10 מיליון, אז בן אדם קנה בית, יופי, יש לי בית, עושה חנוכת בית, איזה בית זה, לזה אתה קורא בית, זה דיר חזירים, מה, זה בית, מזה מתפעלים היום, אנחנו חוזרים לכלא, לא לבית, ולא יודעים לאיזה כלא אנחנו חוזרים, חוזרים לכלא מדומה, גם אם יהיה לבן אדם ארמון, הוא חוזר לארמון מדומה, זה כלא.

בית זה שאתה רואה את בית ה' מאיר, שהאור של בית ה' מאיר לך עד אליך, שאתה יושב ומשקיף אתה רואה את הבית שלו, אתה מרגיש את האור שלו, אתה יכול ללכת לישון בשקט, אתה כבר לא צריך לעשות תיקון חצות, לא צריך לקרוא על נהרות בבל, ולא נהרות שום דבר, אתה רואה רק את הנהרות, אתה רואה רק את האגמים, אתה מריח את הבשמים הנפלאים מבית המקדש, אתה הולך לישון בלי דאגות, אתה הולך לישון עם נחש קוברה שעושה לך מסאג' בגב, אריה מעיר אותך בבוקר, אתה רוכב עליו למכולת ,אתה חי חיים נצחיים, אתה חי עם דעת, לא הכוונה שיהיה באמת גן חיות שיבוא משיח, הכוונה שיהיה דעת כזה שכבר לא ישרור פחד על בני האדם, כי כל בני האדם מבוהלים ומפוחדים, כשאין עוד משיח אז כולם יש להם פחדים דמיונות וחששות.

ואז יהיה הבית האמיתי, עכשיו אנחנו בבית כנסת שזה ניצוץ של בית המקדש, ניצוץ, תראו איזה קדושה פה, שמו של ה' יתברך בכל מקום, הויה הויה, הוא פה, זה השם שלו, מפחיד, פתאום הוא יכול לדבר, יכול להעיף אותנו, לפני כמה שנים קראתי מעשה מאחד הצדיקים שעשה לי פחדים לטבול במקווה, אמרתי בוא הנה אני טובל במים, ה' הוא כל יכול, יכול להעלים אותי בתוך המים ולשים אותי בלב ים עם כרישים, אמרתי אני טובל.. יצאתי בפחד ברחתי משם. איך הגיעה לי המחשבה הזאת, קראתי פעם שהרבי מפשיסחא אמר, אני הולך ברחוב ואני מדמיין אריה רודף אחרי, ככה הוא אמר, זה הבעל דבר, היה לו דיבורים מאוד חריפים, הוא אמר איך שאתה קם מהשינה תחשוב שאתה ישן על ערוגת סכינים, מישרא דסכינא במאי קטלי לה, בקרנא דחמרא, פה אין לך קרנא דחמרא.. רק מישרא דסכינא, תחשוב שהמיטה שלך זה ערוגה של סכינים, ישר תקפוץ ממנה איך שקמת.

 צריך להתבונן באמת הקדוש ברוך הוא איתנו, הוא שומע אותנו, אנחנו נמצאים עכשיו בניצוץ שלו, כל הבית הכנסת פה זה ניצוץ ותראו כמה הוא קטן אבל גדול, אבל זה ניצוץ, עם ספרי תורה זה מקום קדוש כזה עם הילה, דורי דורות היו מתפללים פה, זה בית ה', זה ניצוץ, נחרב בית המקדש יש ניצוץ, איזה הרגשה יש טובה בניצוץ הזה, נכון, כיף בניצוץ, תארו לכם מה יהיה בבנין, מה יהיה במדורה הענקית, זה ניצוץ, איזה תחושה יש בניצוץ, איזה קדושה, איזה אווירה רגועה, אדם נמצא בבית כנסת נמחלים עוונותיו, כל אדם שנמצא בבית ה' מוחלים לו עוונותיו, זוכה למעיינות טהרה, זוכה לישועה, רק פסע לבית ה', איזה קדושה, איזה אור יש לנו שאנחנו בבית ה', אנחנו במתנה שלו, אנחנו באור שלו, הוא עלינו, השכינה עלינו, בבית הכנסת שכינה שורה, זה ניצוץ, ניצוץ קטן קטן, תארו לכם איזה אש זה בית המקדש, אז מה נרגיש בבית המקדש בעזרת ה'.

 יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שכל התורה הזאת, כל מה שדיברנו, יהפך לתפילה, הקדוש ברוך הוא יהפוך את כל הדיבורים האלו לבחינת תפילה, שכל הדיבורים שדיברנו יהיו בבחינת תפילה, וירָצו אותו, ויביאו לנו את בית המקדש, יביא לנו משיח כרצונו ויעשה לנו הכול כרצונו חיש קל מהרה, ויזכה אותנו באמת שאולי אפילו היום נשמע איזה שופר, איזה שמחה גדולה, והוא יחליט להביא לנו משיח ולגאול אותנו.

למישהו יש פה בבית סידור של תשעה באב? אין לכם, הא? יפה. אין לי אף פעם, אני לא קונה דברים של תשעה באב.

שאלה:אומרים שכשיבנה המקדש נשיר את הקינות בניגון שמח? אז אני יקנה כבר ספרים שהוציאו אותם עם ציורים של שמחה. אתה יודע איך מוציאים היום סידור של תשעה באב, שחור עם אש מפחיד.. הלוואי הלוואי ויבנה הבית מקדש, הלוואי, אולי היום פתאום ישמע עכשיו ניגון רגוע, הוא יבנה את הבית שלו ויחזיר לנו את האש, אנחנו לא רוצים ניצוץ, כבר רוצים את האש האמיתית, רוצים את החיות האמיתית.

שאלה: למה הקדוש ברוך הוא לא מביא כבר את הגאולה, הרי אנחנו בצער? הוא מעל הזמן, שהקדוש ברוך הוא מה שהוא מחכה הוא יודע מה הוא עושה, תאמין לי שאנחנו לא סובלים, השכינה בצער, משיח סובל, יהי רצון שבאמת גם לא נסבול, אבל שבאמת נזכה להיות אמיתיים ולהגיד לה' יתברך מחר שיגאל אותנו ביד רמה. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יעשה שיהיה לכולם ניסים ונפלאות ושניפגש בעזרת ה' בשבוע הבא עם שמחה, בעזרת ה' עם ששון ושמחה וישועות וכל טוב סלה




[1] איוב לו'

 

האתר לעילוי נשמת כלל נפטרי עם ישראל ת.נ.צ.ב.ה - ולהחשת גאולת עם ישראל במהרה בימינו -  אמן נס"ו
כל הזכויות שמורות למכון "בית תפילה" מותר להפיץ ולפרסם על דעת בעלי האתר בלבד